<h1>תשובות רבינו אברהם ב"ר יצחק בעל האשכול סימן מ"ב</h1>
<h2>דף לז.</h2>
ומה ששאלת על אדם יתיר באצבעותיו אם מברך עליהן ברוך משנה הבריות דבר זה צריך עיון, כי הכושי וגיחור והלווקן וקיפח שהזכירו רבותינו בברכות [נ"ח ע"ב] הם מוזכרים (בברכות) [בבכורות] בפרק מומין אלו בין קבועין בין עוברין [מ"ג ע"א], וכמה מומין מזכיר באותה משנה שנראה שצריך לברך עליהן ברוך משנה הבריות כגון הכולין והלפיתם והמקבן ושראשו שקוט ושקיפס [ובעלי חטרות] ומפרש התם הכולין דדמי רישיה [לאכלא והלפיתם דדמי רישיה] ללפתא הוא שצוארו עומד באמצע ראשו מקבן דדמי רישיה (למקב) למקבא שקיט דחבס (מחסב) מחבס שקיפס כדאמרי' אינשי שקיל פסא (והוא) [ותנא] צוארו שקוט ושמוט שקיט דחבס מחבס שמוט דאריך ושמיט, ובעלי חטרות היכא דאית ביה עצם דכולי עלמא פסול ובאין עצם פסול לרבנן דהא אינו שוה בזרעו של אהרן ור' יהודה סבר קורקרא דבשרא בעלמ' הוא. וגבן שיש לו שני גבין ושני שדרות ששדרתו עקומה, והחרום, הכוחל שתי עיניו כאחת, שתי עיניו למעלה שתי עיניו למטה, עינו האחת למעלה ועינו האחת למטה, (והרואה את) [והמדבר עם] חבירו [ואחר] (ו)אומ' כי רואה [הרואה] את החדר ואת העליה כאחת, והרבה מומין הזכירו בזה הפרק המומין שפסלו בכהנים משום שאינן שוה בזרעו של אהרן. ובפרק על אלו מומין שוחטין את הבכור [שם ל"ז ע"א] מפרש בו כמה מומין שרובם פוסלין באדם. וכל אותן המומין לעניות דעתי אין כולן שוין לברך עליהן ברוך משנה הבריות, אך יש מהן שצריך לברך כגון בעל חמש רגלים או שלש ידים, ושרגליו קולטות שאין לו חתוך האצבעות, ובעל גרב ובעל ילפת היכא שאין קבועין כדמפרש התם ושחול וכסול, וכולן צריכין לעיין אם צריך לברך עליהן. ויש מומין שאין בנו כח לפטרן מברכה, אלא שפליאה בעינינו למה הזכירו בברכות הכושי והגיחור והלווקן והקופח שהן מוזכרין נמי (בברכות) [בבכורות] בפרק מומין אלו ולא הזכירו נמי שאר המומין.
<h2>דף מג.</h2>
ומה ששאלת על אדם יתיר באצבעותיו אם מברך עליהן ברוך משנה הבריות דבר זה צריך עיון, כי הכושי וגיחור והלווקן וקיפח שהזכירו רבותינו בברכות [נ"ח ע"ב] הם מוזכרים (בברכות) [בבכורות] בפרק מומין אלו בין קבועין בין עוברין [מ"ג ע"א], וכמה מומין מזכיר באותה משנה שנראה שצריך לברך עליהן ברוך משנה הבריות כגון הכולין והלפיתם והמקבן ושראשו שקוט ושקיפס [ובעלי חטרות] ומפרש התם הכולין דדמי רישיה [לאכלא והלפיתם דדמי רישיה] ללפתא הוא שצוארו עומד באמצע ראשו מקבן דדמי רישיה (למקב) למקבא שקיט דחבס (מחסב) מחבס שקיפס כדאמרי' אינשי שקיל פסא (והוא) [ותנא] צוארו שקוט ושמוט שקיט דחבס מחבס שמוט דאריך ושמיט, ובעלי חטרות היכא דאית ביה עצם דכולי עלמא פסול ובאין עצם פסול לרבנן דהא אינו שוה בזרעו של אהרן ור' יהודה סבר קורקרא דבשרא בעלמ' הוא. וגבן שיש לו שני גבין ושני שדרות ששדרתו עקומה, והחרום, הכוחל שתי עיניו כאחת, שתי עיניו למעלה שתי עיניו למטה, עינו האחת למעלה ועינו האחת למטה, (והרואה את) [והמדבר עם] חבירו [ואחר] (ו)אומ' כי רואה [הרואה] את החדר ואת העליה כאחת, והרבה מומין הזכירו בזה הפרק המומין שפסלו בכהנים משום שאינן שוה בזרעו של אהרן. ובפרק על אלו מומין שוחטין את הבכור [שם ל"ז ע"א] מפרש בו כמה מומין שרובם פוסלין באדם. וכל אותן המומין לעניות דעתי אין כולן שוין לברך עליהן ברוך משנה הבריות, אך יש מהן שצריך לברך כגון בעל חמש רגלים או שלש ידים, ושרגליו קולטות שאין לו חתוך האצבעות, ובעל גרב ובעל ילפת היכא שאין קבועין כדמפרש התם ושחול וכסול, וכולן צריכין לעיין אם צריך לברך עליהן. ויש מומין שאין בנו כח לפטרן מברכה, אלא שפליאה בעינינו למה הזכירו בברכות הכושי והגיחור והלווקן והקופח שהן מוזכרין נמי (בברכות) [בבכורות] בפרק מומין אלו ולא הזכירו נמי שאר המומין.
